תחנת רכבת האוניברסיטה, שהוגדרה שלישית בארץ מבחינת נפח הפעילות, נדרשה להתאמה לצרכי ההווה ובראיית העתיד, לשיפור חוויית הנוסע, הבטיחות והחיבוריות העירונית.

נקודת ציון משמעותית המקשרת את המרחב העירוני, כחלק מהמתח"מ העתידי המתוכנן באזור.

שימור הזהות האייקונית הייחודית של המבנה המקורי והרחבתה לכדי שפה עיצובית המתכתבת עם הממשקים העירוניים בסביבת התחנה.

הפרויקט חולק לחבילות עבודה ותוכנן במקביל לביצוע, בהתאם לחלונות תפעוליים של הרכבת ולהסדרי התנועה בנתיבי איילון

מפלס הרציפים והקירוי – תוספת מירבית של קירוי להצללת הרציפים – 80% מאורך הרציף. החומרים שנבחרו לקירוי הינם בגווני הקירוי הקיים, בעוד שהצורה הגיאומטרית נותנת פרשנות מחודשת לגיאומטרית הקירוי הקיים, אליו היא מתחברת – גל רציף, במקום סדרה של קמרונות חבית.  שיפור ההצללה של הקירוי הקיים ע"י תוספת רפפות צדדיות בניצב לזוית השמש.

הארכת הרציפים הקיימים לכ-355 מ', לצורך התאמתם למערך הרכבות החשמליות החדשות, כחלק מהפרויקט הארצי של הארכת הרציפים במדינה.

בטיחות ועומסי נוסעים – תוספת יציאות מילוט לצורך עמידה בדרישות בטיחות אש , תוספת קונקורס עילי מעל הרציפים הצרים הקיימים לצורך ניהול ופינוי זרמי הנוסעים.

חיבורים עירוניים והרחבת המערך – פתרון החיבור בין התחנה הקמורה לגשר הרק"ל הזוויתי באמצעות נפח זכוכית שקוף, אורטוגונלי ונייטרלי. מעל הנפח נמשך אלמנט הקירוי מהרציפים כלפי מעלה עד ליצירת גג התחנה, תוך הימנעות מהוספת מסה צורנית שלישית. הנפח נעטף ברפפות אלומיניום המתכתבות עם הקירוי מצד אחד ועם חזיתות תחנת הרק"ל מצד שני.

חיבורים עיליים ישירים מהרציפים הקיימים לגשר ולתחנת הקו הירוק של הרק"ל.

אגף מזרחי חדש בכניסה מכיוון מרכז הירידים, המותאם לקליטת קהל רב באירועים המוניים מפארק הירקון הסמוך.

רציף נוסף לשיפור תפעול וקישור לכיוון תחנת בני ברק, ולאפשר מעבר רכבות במחלף מסילתי רב־מפלסי במסילה המהירה באיילון.

חידוש ושדרוג תשתיות קיימות – שימור הקירוי האייקוני הקיים ע"י צביעה מחדש וניקוי מקורוזיה, חידוש התקרות המונמכות באולם התת קרקעי הקיים והגברת תפוקתה של מערכת המיזוג, ריצוף מחדש של מרבית שטח הרציף בהתאמה לדרישות נגישות עדכניות.

העקרונות הצורניים שגובשו — גל הקירוי הרציף, הנפח השקוף האורטוגונלי והרפפות — מהווים בסיס להרחבת מערך התחנה כולו ולחיבורה לסביבתה בתחבורה ובמרחב הציבורי.