הצורך
אתר תחנת אשלים נבחר על ידי המועצה הארצית ב-2004 על פי המלצות הצוות המקצועי לבחינת אתרים להקמת תחנות כוח סולאריות בדרום הארץ.
במקום עצמו אותרו שלוש תחנות – שתי תחנות תרמו-סולאריות בהספק 121 מגה ואט כל אחת, ותחנה פוטו-וולטאית אחת בהספק 30 מגה ואט.
החזון
תחנת הכוח אשלים הוקמה על בסיס טכנולוגיית ה-BSE בשיטת מגדל השמש. על פי שיטה זה מוקם שדה הליוסטטים – מעין מראות ממוחשבות העוקבות אחר תנועת השמש והאור המוחזר מן המראה כלפי קולטן מיוחד בראש מגדל השמש המחמם את המים ליותר מ- 550 מעלות צלסיוס, ובלחץ מעל 150 אטמוספרות, הופך אותם לקיטור ומפיק ממנו חשמל.
התכנון
לתחנה שלושה אזורים עיקריים:
- אזור ההליוסטטים – שדה סולארי של 50,000 מראות ממוחשבות המשתרע על פני כ-2,600 דונם ומהווה את חלק הארי של התחנה.
- מגדל השמש הינו מגדל המיתמר לגובה של כ-250 מטר ועשוי מקונסטרוקציית בטון המחופה במעטפת של רשת פלב"ם בעלת צפיפות משתנה ותמוכה במערכת של כבלים ומוטות דקים מפלדה. המעטפת משתנה במראה במהלך היום וזאת בעקבות השינויים בזווית הפגיעה של קרני השמש. בצורה זו נוצרים על גביה משחקי אור וצל.
את המעטפת תיכננו האדריכלים יזהר קדמי וערן זיו שזכו בתחרות בינלאומית לעיצוב.
- אזור ה-Power Block – קומפלקס מבני תפעול ותחזוקה אשר ייעודו הפקת חשמל כבכל מתקן מבוסס קיטור. לאחר המעבר בטורבינה, הקיטור מוחזר למגדל השמש כמים לשימוש חוזר במעגל סגור. אזור זה ממוקם במרכז תא השטח של תחנת הכוח ומשתרע על פני שטח של כ -35 דונם.
מבחינה ויזואלית הושם דגש על נצפות התחנה הן מסביבתה הסמוכה והן מסביבתה המרוחקת, וזאת עם התייחסות לפרופורציות של המרכיבים השונים של התחנה.
שדה ההליוסטטים וה-Power Block שהם אלמנטים אופקיים במהותם ותופסים את מרבית השטח, נצפים על רקע הקרקע, ואילו האלמנט הוורטיקלי של המגדל נצפה על רקע השמים ומשמש כאייקון סביבתי.
החומרים שנעשה בהם שימוש נוטים לאמץ ולשקף את גווני הסביבה, כך שמבט אל האלמנטים האופקיים ישקף את גווני הגבעות ושכבות הקרקע הצהובים-חומים יבואו לידי ביטוי גם בגווני ה-Power Block ואילו המגדל אמור לאמץ את גווני השמים כמות שהם בזמן נתון.
